גולן נ' יובלים אשדוד בע"מ

פסק דין

תביעה כספית ע"ס: 5,577 ₪.

א. התביעה:

בכתב-התביעה נטען, כי הנתבעת, אשר אחראית על גביית תשלומי המים מן התובע, גבתה מהתובע כספים מעבר לנדרש.

נטען, כי בחודשים יולי-אוגוסט 2010 חייבה הנתבעת את התובע בגין 135 קוב מים, בלא שהייתה קריאת מונה.

בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2010, חייבה אותו הנתבעת בגין 92 קוב, כאשר אין קריאת מונה, ובעוד שהמונה מציג את אותו נומרטור – 4483, כאשר ההפרש הכספי הנטען הינו 516 ₪.

בחודשים ינואר-פברואר 2011 קיבל התובע חיוב בגין 61 קוב, ואילו בחודשים מרץ-אפריל 2011 קיבל חיוב בגין 141 קוב, כאשר ההפרש הכספי הינו 960 ₪.

התובע מפרט בכתב-התביעה את השתלשלות פניותיו אל הנתבעת, אשר לא נענו.

התובע מציג את חישוב הכספים המגיעים לו כדלקמן: 516 ₪ ביחס לחודשים יולי-אוגוסט 2010, 960 ₪ ביחס לחודשים ינואר – אפריל 2011, 1,000 ₪ - אובדן ימי עבודה, 1,500 ₪ - עוגמת נפש.

ב. ההגנה:

בכתב-ההגנה נטען, כי כתב-התביעה אינו מגלה עילה.

גביית המים נעשתה בהתאם למד המים.

בחודשים יולי-אוגוסט 2010 היה מד המים בביתו של התובע שבור ולא ניתן לקריאה, לכן בוצעה הערכת צריכה, בהתאם לצריכה בתקופה המקבילה אשתקד.

הצריכה של התובע בתקופה המקבילה אשתקד הייתה 135 קוב ולכן התובע חויב בהתאם.

כמות הצריכה שהוערכה מתיישבת עם הרגלי הצריכה של התובע ואף גילמה צריכה בהיקף נמוך יותר.

לאחר פירוק מד המים והחלפתו בחדש החלה קריאה בהתאם למד המים. לאחר התיקון, התגלתה הצריכה האמיתית ומצב הדברים תוקן.

התובע לא הוכיח כי נגרמה לו נזילה או פיצוץ אשר הוביל לצריכה בלתי סבירה.

ג. דיון:

לאחר שבחנתי את עדותו של התובע, את כתב-התביעה על נספחיו, את כתב ההגנה ואת הסברי נציג הנתבעת בבית-המשפט, אני קובע כי התובע לא הצליח להוכיח את עילת התביעה. ואלו נימוקיי:

בכל הקשור לחיוב התובע בגין צריכת מים בחודשים יולי-אוגוסט 2010 - בתקופה שבה היה מד המים בלתי תקין - חייבה הנתבעת את התובע על-פי הדין.